כרים עבדול ג'באר הוא לא רק לאחד הכדורסלנים הכי גדולים בכל הזמנים, אלא גם אחד הספורטאים הגדולים בכל הזמנים. לסנטר לשעבר, שנחשב לאחד הסמלים הכי גדולים של לוס אנג'לס לייקרס מה-NBA, שני סימני היכר עיקריים, שהפכו לחלק בלתי נפרד מדמותו: זריקת הוו המיוחדת שהציג לעולם, ומשקפי המגן שליוו אותו לכל אורך הקריירה. עבדול-ג'באר שייך לאותו זן נדיר של ספורטאים אשר מרכיבים משקפיים בזמן פעילות. כדורסלן בולט אחר שמסתובב עם אותם משקפי מגן הוא כוכב הפועל ירושלים בכדורסל אמארה סטודמאייר, וחובבי הספורט זוכרים גם את הכדורגלן ההולנדי אדגר דווידס, שגם במקרה שלו המשקפיים הפכו לסימן היכר.
הסיבה שלא ניתן למצוא יותר ספורטאים המרכיבים משקפיים היא פשוטה: זה לא נוח. אז מה עושים ספורטאים שלא ממש רואים טוב? ובכן, כאן נכנסות לתמונה עדשות מגע. אלו, למעשה, מפחיתות את הסיכון לפציעה מאחר שהן מספקות שדה ראייה רחב יותר עבור הספורטאי, אך לא רק - לעדשות מגע יתרונות מובהקים נוספים. שוחחנו עם שני ספורטאים בכירים, חלוץ נבחרת ישראל בעבר ועוזר מאמן הנבחרת בהווה, עמיר תורג'מן, כדורסלן הפועל אילת ונבחרת ישראל, אפיק ניסים, ועם אריה גמליאל, אלוף ושיאן ישראל בעבר בריצות למרחקים בינוניים, ארוכים ובריצת מרתון, אשר הרכיבו לכל אורך הקריירה הספורטיבית עדשות מגע.
עמיר תורג'מן: "רק עדשות, אין צורך בכלל לחשוב פעמיים"
"להרכיב משקפיים במהלך משחק כדורגל יכול להיות מסוכן יותר מהרכבת משקפיים בענפי ספורט אחרים", אמר תורג'מן. "מכיוון שהכדור קשיח מאוד, כדורגלן המרכיב משקפיים אשר מקבל את הכדור היישר לפניו עשוי להיפצע. בנוסף, כדורגל הוא משחק מהיר. צריך לחשוב מהר ולפעול מהר, ועם משקפיים זה לא פשוט כלל. בילדותי, ממש כשהתחלתי לשחק, הרכבתי משקפיים, אבל לא היה לי נוח. יש כל הזמן הרגשה כזו שהמשקפיים יפלו מהראש. לא הייתי מסוגל, אז הפסקתי להרכיב אותם, ובמשך שנה או שנתיים שיחקתי בלעדיהם. אלא שבערך בגיל 16-17 הבנתי שאני לא יכול יותר, ושאני חייב לעשות משהו. החלטתי להרכיב עדשות מגע והשאר היסטוריה. זה פשוט עולם אחר. מאותו רגע ועד לסוף הקריירה שלי שיחקתי עם עדשות".
"ברגע שמתרגלים לעדשות זו הרגשה נהדרת", מוסיף תורג'מן. "מרגישים בנוח וחופשיים על המגרש. הייתי ממליץ לכל שחקן בתחילת דרכו הסובל מבעיות ראייה לא לחשוב פעמיים ולהרכיב עדשות מגע. זה אמנם לוקח קצת זמן להתרגל, אבל זה שווה את זה. הראייה בכדורגל היא חשובה מאין כמותה. צריך כמובן לראות היטב איפה כל שחקן נמצא על המגרש מהקבוצה שלך ומהקבוצה היריבה, ועדשות מגע עוזרות לכך מאוד. אין ספק שאלו עוזרות להשתפר מבחינה מקצועית עבור אלו שלא התברכו בראייה טובה".
"בתחילת הקריירה היה לי קצת קשה להתרגל לעדשות", אומר אפיק ניסים. "הסיבה הייתה שהרכבתי את העדשות לאורך היום, ואז בסוף היום הן היו יבשות. לא אהבתי את זה וסיגלתי לעצמי סוג של שיטה חדשה: לאורך היום הרכבתי משקפיים ובאימונים ובמשחקים, שם לא נוח לשחק עם משקפיים, עברתי לשחק עם עדשות. הטכנולוגיה של עדשות המגע כמובן עשתה דרך ארוכה מאז, כיום יש עדשות מגע נוחות לאורך כל היום בזכות תוספי לחות שיש בעדשה או חומרי גלם מתקדמים המחקים את הדמעות. ברגע שאתה מתרגל לזה אתה כבר לא שם לב שהן שם. רק כשהרכבתי עדשות בפעם הראשונה הבנתי את ההבדלים בין לשחק כדורסל ללא עדשות או משקפיים, לבין כדורסל עם עדשות. זה עולם אחר".
"לרוץ עם עדשות מגע זה עולם אחר"
"לאורך כל הקריירה רצתי עם עדשות מגע", אומר אריה גמליאל, אשר זכה ב-30 תוארי אליפות ישראל וייצג את המדינה באולימפיאדת לוס אנג'לס ב-1984. "ברגע שגיליתי את העדשות, הייתי המום. כמעט בלתי אפשרי לרוץ עם משקפיים. ביום גשום מצטברות טיפות על העדשות וביום חם הן מתחלפות באדים מעיקים. זה משגע אותך ואתה לא מרוכז. כמו כן, המשקף קופץ ורוקד במהלך הריצה, זה לא נוח. לרוץ עם עדשות מגע זה עולם אחר לגמרי, הן לא מעסיקות אותך כמו שמשקפיים מעסיקים אותך. הייתי נוהג לשכוח שאני עם עדשות מרוב שהעיניים שלי הגיבו אליהן טוב. כל עוד הרופאים מאשרים לספורטאי להרכיב עדשות מגע, אני ממליץ על כך בעיניים עצומות או פקוחות, איך שתרצו".
דר' ניר ארדינסט יועץ מקצועי לג'ונסון & ג'ונסון מוסיף כי חטיבת הפיתוח והמחקר של החברה שוקדת ללא הרף על פיתוח וייצור של עדשות מגע שנתונות מענה לצרכים המשתנים של העיניים בעידן הנוכחי. אחד החידושים הגדולים בתחום עדשות המגע בשנים האחרונות קשור לאספקט הנוחות. דוגמה לכך היא החידוש שמביא עמו המוצר ACUVUE OASYS® 1-DAY מדובר על עדשות מגע שעשויות מחומר גלם שדומה בהרכבו למשטח הדמעות הטבעי שלנו וכתוצאה מכך משתלב טוב יותר בעין ומסייע לעין להיות לחה ונינוחה כל היום.
רוצים להתנסות בעדשות מגע ACUVUE®?
אהבתם את הכתבה? רוצים לשמוע על יתרונות נוספים של עדשות מגע בזמן פעילות ספורטיבית? לפרטים נוספים
דר' ניר ארדינסט הוא מרצה מן החוץ בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה.